בגיל 5 עברה עם הוריה סימה ונולדי-אהרון לשכונת אליעזר. סבתי למדה בגן ילדים של ילדי עובדים בגן חיים במושב. סבתי למדה עד כיתה ג' בחאן שבכפר סבא שהיום נמצאת שמה העירייה ואז עברה לבית הספר אוסישקין שבכפר סבא כל יום סבתי הייתה הולכת עד בית הספר במרחק 3 קילומטר לכל כיוון והילדים הערבים היו יוצאים מהפרדסים ורודפים אחריהם וגונבים להם נעליים וילקוטים ומרביצים להם. סבתי הייתה בנוער עובד עד סוף כיתה ח'. בבית היה קשה מפני שכל הזמן הילדים היו צריכים לעזור להורים ולעבוד. ההורים עבדו בעבודות חוץ והילדים היו צריכים לעזור במשק -בעבודות החקלאיות, המצב הכלכלי היה קשה. בכיתה ט' סבתי עברה ללמוד בפנימייה בגבעת השלושה שליד פתח תקווה. המשחקים שסבתי אהבה היו מילוי בקבוקים בסיד ולזרוק על הג'יפים של הצבא הבריטי ושהבקבוק היה פוגע בג'יפ הוא היה מתפוצץ בקול אדיר. משחק נוסף היה שבחזרה מהפעולה של הנוער העובד הם היו מפוצצים עם אבנים את המנורות שהאירו את הרחוב. עם סיום לימודיה התגייסה לצה"ל ושירתה במבצעים של חייל האוויר וגם במכ"ם מגלה כיוון מרחק. במלחמת השחרור היה לה תפקיד ללוות את התלמידים הצעירים הביתה.סבתי הייתה ממקימי באר אורה ,הם סללו כביש גישה
לישוב ובלילות שמרו שלא יהיו מסתננים. כשסבתי הייתה בת 13הוכרזה המדינה ב-ה' באייר שנת 1948. ההכרזה הייתה אירוע משמח מאד ,כולם נסעו לחגוג בתל אביב לבושים בפיג'מות וכולם רקדו ביחד ברחובות. סבתי השתחררה בשנת חמישים וארבע אחרי שנתיים בצבא ואחראית במבצעים בחייל האוויר עם שחרורה חזרה לבית הוריה לתקופה של חצי שנה ועבדה בתור פקידה במשרד ממשלתי. בשנת חמישים וחמש שהייתה בת עשרים ואחת הכירה את בעלה לעתיד זאת אומרת סבא שלי אריה ונישאה לו. סבא היה מפקד בית ספר חשמל בבית ספר טכני שי חייל האויר בדרגת סרן והיה לו כלב זאב שהפריע לכל המצעדים בבסיס. עם הנישואים סבתא עברה לגור בחיפה על הכרמל התקופה הייתה מאוד קשה היה מיתון כבד ולא קבלה עבודה ארבעה חודשים והמצב היה קשה בגלל חובות על הבית. שנת בשנת חמישים ושבע סבתא נכנסה להריון והיה מלחמה באותה תקופה וסבתא לא שוחררה מהמילואים ושירתה בסטלה-מריס ובלילה טפסו במקם אניה שבאה להפציץ את חיפה ואז נשלחו אניות של חייל הים לתפוס את האניה המיצרית שקראו לה איברהים-אל-הוואד. דודתי בת חן נולדה 1957\6\28 סבי בזמן הזה היה איש הקישור עם הצבא הצרפתי הצבא הצרפתי עזר לנו במלחמה הוא סיפק 
לנו מטוסים וחומרי לחימה. אחרי המלחמה סבי השתחרר מהצבא ועברו לגור ברמת גן סבתי לא עבדה היא טיפלה בתינוקת בתקופה ההיא עדיין לא היה את הניילון ואת הפלסטיק רק שנתיים יותר מאוחר נ.ס.א המציאה את החומר שקראו לו p.v.c אחרי שנתיים סבתא שלי ילדה ילד שני בשנת חמישים ותשע באוגוסט שהילדים קצת גדלו סבתי הלכה ללמוד אומנות והיא נהנתה מאוד מלימודיה בשנת 67 נולדה אימי. התקופה הייתה מאוד קשה לגידול ילדים כי הכל נעשה ידנית לא היו מכונות כביסה לא מקררים לא היה אוכל מוכן לילדים והכל היה צריך לעשות בבית לבד וזה גזל אמון זמן . הבגדים היו מאוד יקרים אז סבתי תפרה לילדים ולעצמה לבד "
